תחומים שבהם חברות היי טק ישראליות מזמן לא מסתמכות רק על עובדים מקומיים

על פניו, ההייטק הישראלי משגשג, על כך אין כל וויכוח. יחד עם זאת, מתחת לפני השטח רוחשות מגמות מפתיעות, שלא כולם ערים להם. אם ניסיתם לאחרונה לגייס אנשי פיתוח, יתכן ששמתם לב שזה לא פשוט. אם ניסיתם לגייס מהנדסים או מפתחים בתחומים ספציפיים, יתכן ששמתם לב לבעיה. התפתח מחסור בתחומים מסוימים, בכוח אדם מקצועי. מסיבה זאת וכן מסיבות נוספות, בכמה וכמה תחומים חברות הייטק בישראל כבר לא מסתמכות אך ורק על עובדים מקומיים.

מעבר לסטנדרט – הקמת אתרים מיוחדים

להקים אתר רגיל, זו לא בעיה יותר מדי גדולה. הבעיה מתחילה להתעורר כאשר רוצים להוביל משהו מיוחד, עם אפיונים ספציפיים ועם יכולות מרשימות. בעוד שבעולם ניתן לראות יותר אתרים מיוחדים, בארץ רק בחברות הרבה יותר מצומצמות זה קיים. אי לכך, חברות היי טק ישראליות כבר מזמן החלו להקים אפליקציות ולהשיק פיתוח אתרים מיוחדים, לא רק בהתבסס על עובדים מקומיים. מפתחי אתרים שכבר התנסו באתגרים דומים בארצות מוצאם תורמים מניסיונם בדי הרבה פרויקטים שמתממשים בימים אלה.

פיתוחים בתחום הגיימינג

עד כה, ההייטק הישראלי לא ממש נכנס לתוך עולם הגיימינג. יש אמנם דוגמאות ספורות פה ושם, חלקן אפילו בעלות תהודה בינלאומית, אבל זה בשוליים. דוגמאות כמו פלייטיקה רק ממחישות על מה אנו מדברים, שכן גם בחברה הזאת מרבית כוח האדם לא מורכב מישראלים. מתוך אלפי העובדים, פחות מאלף הינם ישראלים ומקום מושבם בארץ. כאשר חברת הייטק או סטארט אפ חדש רוצים להתמקצע בתחום ולהבריק עם פיתוח משחקי מחשב, קשה להסתמך אך ורק על עובדים מקומיים. שילוב של כוח אדם מחו"ל הפך פחות או יותר לסטנדרט.

שירותים משלימים או עיקריים לבתי תוכנה

לא בית תוכנה אחד ולא שניים, כבר מודים שהם נעזרים במיקור חוץ במודל כזה או אחר. הדברים, כך נראה, כוללים תחומים של פיתוחי תוכנה וחומרה, עיצובים, פיתוח יישומים, עיצוב בוורדפרס ועוד ועוד. למעשה, מעריכים כי בשנים הקרובות הרבה יותר צוותי עבודה אורגניים מישראל יעבדו בשילוב עם מומחה אחד או יותר, ולעיתים צוות משלים מחו"ל. כעת נסקור בקצרה מהיכן מגיע כוח האדם, שמשתלב בהייטק הישראלי במיקור חוץ, מרחוק.

מיקור חוץ בהודו? לא רק

הודו צפויה להיות אחת מהמעצמות הגדולות של העולם בתוך עשור או שניים. הם המתחרים המרכזיים של סין והשקעותיהם בטכנולוגיות צבאיות ואזרחיות הן עצומות. יחד עם זאת, מסתבר כי בהודו האבטלה בהייטק די גבוהה ורבים מהמשכילים מחפשים עבודות במדינות אחרות או בשיטת מיקור החוץ. למעשה, המון חברות בארצות הברית כבר משתשות בעובדים מהודו וגם בישראל בענף ההייטק הלכו בעקבות זאת. מיקור חוץ בהודו מוכר ללא מעט מנהלים ואנשי משאבי אנוש בתעשייה הגבוהה. אולם, מי שחושב כי חברות הייטק ישראליות שמחפשות מיקור חוץ צריכות להסתמך אך ורק על עובדים מהודו, פשוט לא ער למגמה החדשה יותר.

אפשרות נוספת שנחשבת לאטרקטיבית ומעשית היא להיעזר באנשי פיתוח, מהנדסים ויועצים טכניים, מאוקראינה. למעשה, זהו טרנד צומח במידה כזאת, שהרבה מפחתים אוקראינים כבר צברו לא מעט ניסיון בעבודה עם מנהלי פרויקטים ועם צוותים ישראלים. אז לסיכום, פיתוח תוכנה באוקראינה יכול להיות פתרון סביר ואפילו יעיל בהחלט, לחברות שצריכות פתרונות נוספים מחוץ לקופסא, ולא רק עובדים מקומיים. הדבר מקובל בתחומים כגון גיימינג, פיתוח של אתרים חדישים, פיתוחי תוכנה וחומרה, פרונט אנד, פיתוחים בג'אווה, פיתוחים בסביבות עבודה מגוונות, פייתון ועוד.