יוזמה-טק\ מאת עומר שלמה אצרף

השנה הייתה 2015, עבדתי כבודק תוכנה בחברת תקשורת בינלאומית ובאמת שנהניתי מכל רגע.
החלטתי לאמץ כלב באותה תקופה ובאמת שהוא הכניס לי אור גדול לחיים ונתן לי השראה לפעול למען כלבים.
בסוף 2015, לראשונה, עלה לי רעיון איך לעשות זאת, בעזרת אפליקציה לבעלי כלבים שלמעשה תהפוך את הבעלים לקישור של הכלב לכלבים אחרים.
החלק הטכני לא היה בידי אבל הרעיון בער.
תוך כדיי עבודה ניסיתי ללמוד את השפות הנדרשות להשלמת המלאכה.
ראיתי את התוצר הסופי בחזוני והתחלתי לחתור אליו.
נתקלתי בעשרות מכשולים והגדול שבהם שהידע לבד לא מספיק וצריך ניסיון.
מאותו הרגע ניסיתי להקים קבוצות יזמים, מפתחים ובעלי ידע טכני רבים הבחינו בחזון שלי ויחד ניסינו לחתור למטרה.
בכל פעם שהתחלנו העבודה נעצרה וחדלה, עם זה היה בעקבות מקרים אישיים ואילוצי עבודה שגרמו לפירוק הקבוצה, חילוקי דעות ולבסוף מגפה עולמית שאחריה כבר התקשיתי למצוא שותפים.
הרגשתי ייאוש, שהחזון שלי פשוט לא מוצא את הדשן שהוא צריך כדיי לצמוח.
החלטתי שהדרך הנכונה היא פשוט לראות את החזון בלי החלק הטכני ואז אוכל למצוא שותפים ברשתות החברתיות.
שכרתי מעצבת (מעולה!) שהכינה לי את העיצוב והסיפור משתמש כמו שסיפרתי לה אותו.
מה שלא ציפיתי שיקרה זה שאחרי שראיתי את זה הבנתי דבר אחד ויחיד:
אני חייב לגרום לזה לקרות.
החיפושים אחרי שותפים היו אבודים, כולם התבצרו בבתיהם לרגל המגפה ואני חששתי שהדרך אבודה.
הצטרפתי לקבוצות יזמים במרכז שלא הניבו פירות,
הלכתי למפגשים והצגתי לאנשים את הרעיון וגם כשהאמינו בחזון לא מצאו את הזמן.
באחת מהשיחות שלי עם יזמים עלה הרעיון להשתמש בחברה חיצונית לפיתוח.

הייתה בעיה אחת, מחיר = איכות, אפשר למצוא מפתח ברשת במגוון אתרים שיעשו את העבודה בעלות סמלית וכמו שנוכחתי לגלות העלות הסמלית הסתכמה בתוצאה מביכה.
ככל שפניתי לחברות הבנתי שבשביל מה שאני רוצה אני צריך ממון רב, שאין לי.
כיהודי טוב ניסיתי לפנות לליבם של חברות הפיתוח אך ללא הצלחה והרבה מבוכה.
באחד ממפגשי היזמים בצפון עלה שמה של חברה, יוזמה- טק, משהו בשם משך אותי והחלטתי שהם יהיו החברה האחרונה שאטריד.
התקשרתי ודיברתי עם רומה, באמת שהוא הקשיב לתיאור של האפליקציה והבין מהר מאוד שתקציב לכל רצוני כנראה שאין, הוא התחיל לשאול אותי עלי ולמה אני עושה את מה שאני עושה.
באותו הרגע הבנתי מה הדיבור סביב יחס אישי ולמה הוא כל כך חשוב.
אחרי שיחה עם רומה הוא ביקש ממני לדבר עם ליאון ויחד לראות אם יש משהו שהם יכולים לעשות.
בשיחה עם ליאון סיפרתי לו על האפליקציה מה עשיתי עד כה ואיך אני חושב ליישם את הדברים.
הוא דיבר איתי ממקום מנוסה והציג דרכים נוספות מהר מאוד הוא עבר לדרכים של יוזמה- טק,
באותו הרגע נלחצתי ועצרתי אותו, הסברתי לו שעדיין לא שכרתי את שירותיה של החברה והוא השיב ואמר שיוזמה- טק חרטה על דגלה לעזור ליזמים מתחילים להגשים את חזונם והם ימצאו דרך לעמוד בתקציב שלי ולהשלים את המשימה.

מודה, חששתי.
למחרת רומה התקשר אלי, בלי לשתף יותר מדיי רק עם רצון לוודא את הכלים שאני צריך.
לא הבנתי אפילו עם זה קורה או איך.
אחרי כמה ימים שוב שיחה ואיתה הגיעה השאלה הקשה, מה התקציב שלך?
עניתי, ואחר כך שתיקה ארוכה, קיבלתי הצעות בעבר ממספר חברות וידעת שזה לא ריאלי.
ואז רומה השיב, טוב נמצא איך לעשות את זה.
"נעמוד בזה"
לא ידעתי עם מציאות או חלום רק זיהיתי הזדמנות ולקחתי.
במקרה הכי גרוע עשיתי כל מה שיכולתי ונכשלתי, לא לקחת הזדמנות זה להיכשל מראש.
אני מודה שבאותו הרגע שוב עלתה האמונה אם זה המחיר מה האיכות?
רומה הכיר לי את טראס, טראס היה המנהל פרויקט שלי והוא קישר ביני לבין המפתח אנדרו.
הפגישות כולן היו בזום כיאה לתקופת הקורונה.
אחרי שיחה עם טראס שבה העברתי לו את על העבודה שעשיתי עד כה הוא הבין מה רציתי והתחיל לעבוד.
אחרי פחות מחודש קיבלתי את הגרסה הראשונה.

הרגשתי תחילה קצת מבוכה, בגלל שדילגתי על תכנון עד עיצוב היו לא מעט פערים להשלים.
טראס ביקש ממני למלא את כל הפערים וביום שני להגיש דו"ח עם כל הפערים.
בשישי הגיעה גרסה חדשה וכך חזרנו, שני מגישים באגים ובשישי מקבלים גרסה חדשה.
בתור QA אחד הדברים שצרמו לי בתפקיד שהיה מנהל שהחליט מה חשוב ומה לא.
במקרה שלנו כל מה שהעברתי לאנדרו קיבל את החשיבות הגבוהה ביותר והתיקון היה מוצלח מהפתרון המוצע.
בהרבה.
דיברתי עם רומה, הסברתי לו על ההלם שאני מרגיש שפתאום יש לי חברה שעובדת בשבילי, ששכרתי חברת היי טק.
פתאום הייתי בכיסא של מי שעבדתי אצלו עד היום.
רומה אמר לי להרגיש בנוח וכל דבר שאבקש יקבל את המענה הנדרש, הוא לרגע לא נתן לי את התחושה שאני מקבל פחות כי אני משלם פחות.
התקשרתי לרומה וסיפרתי לו על רעיונות שעלו לי, העבודה התבצעה כל כך טוב שזה פשוט אפשר לחזון יותר ענפים לצמוח, רומה הרגיע אותי ואמר לי להעביר את הדברים לטראס ולא לדאוג לאם זה היה כלול בתכנון הראשוני או לא.
פתאום אפליקציה עם פונקציונאליות אחת הפכה להיות רשת חברתית של כלבים ממש.
אנדרו אראה לי איך המסגרת של הפונקציונאליות הזאת מאפשרת מרחב פעולה גדול יותר ומענה טוב יותר למשתמש.
כל פעם שעלה רעיון אנדרו שכלל, אם יש באג יש גם מקום לשיפור ולא רק לתיקון.

פתאום ראיתי את החזון מתממש, אני חושב שעד היום דמיינתי רק את הלידה ויוזמה- טק הראו לי מה זאת צמיחה.
הרגשתי שבאמת שכשאין מגבלות הכל אפשרי ואפשר לעשות יש מאין.
האפליקציה הפכה להיות כל כך יפה וטובה יותר ממה שתכננתי שהצלחתה כמעט ואיבדה חשיבות לחלוטין.
לחוות את הפרויקט עם יוזמה- טק היה מתגמל כאילו האפליקציה כבר יצאה והגשימה את ייעודה.
כי טוב מזה לא יכול להיות.
הידיעה הזאת שכל מה שרציתי קרה,
הידיעה שכל מה שהפריע לי טופל,
הידיעה שכל מה שרציתי להוסיף נוסף,
הידיעה שיש לי חברה שמלווה אותי בכל צעד,

זה מה שיוביל אותי תמיד להמליץ על יוזמה- טק לכל יזם שרוצה להגשים חזון.
זה מה שמאשר לי שהבחירה שלי הייתה נכונה וקיבלתי את הטוב ביותר.

היום כשאני רואה את האפליקציה בשלמותה, מוכנה כבר להיכנס למעבדות האוטומציה.
כל מה שנשאר לי זה להגיד תודה ולקוות שאחסוך ליזם הבא את כל הדרך עד יוזמה- טק.
כי אם יש אומץ, חדשנות ונחישות אז כדיי מאוד שתתלווה אליהם יוזמה.